בהיר

---

בַּבַּיִת שֶׁקָּרְאוּ לוֹ צְרִיף, בַּחֲדַר הַכְּבִיסָה

,עַל קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתַי, נִיחוֹחַ חֲמַצְמַץ שֶׁל בִּגְדֵי עֲבוֹדָה

.אֲחַפֵּשׂ בְּכִיסֶיךָ תְּמָרִים מְתוּקִים שֶׁנִּשְׁכְּחוּ

בָּהִיר רָצִיתָ, הָיִיתָ מַעֲלֶה אֶת הָאַנְטֶנָה

הֲכִי גְּבוֹהָה בַּשְּׁכוּנָה שֶׁתַּחְלֹשׁ עַל שְׁדָרִים

נֶעֱלָמִים בְּמֶרְחֲבֵי הַיָּם הַתִּיכוֹן

.שֶׁתַּרְחִיק עַד לְאִיזְמִיר וּלְאִיסְטַנְבּוּל

?מַה כְּבָר יִחַלְתָּ לִרְאוֹת

בְּעֵינַיִם כְּלוּאוֹת מִשְׁקָפַיִם כִּבְדֵי עֲדָשׁוֹת

,לֹא רָאִיתָ אִישׁ וְאִישׁ לֹא רָאָךָ

לֹא שִׁעַרְתָּ אֵיךְ הוֹלְמִים בִּי

הֵדֵי מִלְחֲמוֹת הַשִּׁלּוּשׁ הַקָּדוֹשׁ

יְהוּדִים נוֹצְרִים וּמֻסְלְמִים מִסְתַּעֲרִים

.פַּרְסוֹת סוּסִים מְתַקְתְּקוֹת בַּחֲצִי אִי רָחוֹק

עֶרֶב יוֹרֵד, צְלָלִית אִישׁ מְצַוָּה

,“comer” :עַל אִשָּׁה בְּשָׂפָה זָרָה

ּוּשְׁתֵּי עֵינַי הַלֹּא שִׁמּוּשִׁיּוֹת מְחַפְּשׂוֹת

בָּהִיר הֵן מְבַקְּשׁוֹת

comer = לאכול בלאדינו

Brightness

---

In the house which was really a shack, in the laundry room,

on my fingertips, the sourish smell of work clothes

as I look in your pockets for sweet dates that have been forgotten.

Brightness, you wanted, and you used to raise the antenna

the highest in the neighborhood so it could catch disappearing

broadcasts from the expanse of the Mediterranean,

as far as Izmir and Istanbul.

What could you hope to see?

Your eyes imprisoned behind glasses with heavy lenses,

you saw no one and no one saw you.

You didn’t consider how they knocked inside me,

the vapors of the wars of the holy trinity,

Jews Christians and Muslims,

and the thudding of wild horses’ hooves on half a far island.

Evening falls, the call of a man commands

his wife in a foreign language: Comer.*

ּAnd my two useless eyes look for

the brightness they seek.