פירורים
Hadassa Tal
,בְּצָעִיף, מִפְּנֵי שֶׁקָּרִיר לִפְנוֹת עֶרֶב בְּעִקָּר עַל חוֹף הַיָּם
,הַשִּׂמְלָה לֹא רְכוּסָה, רַק פְּרוּפָה בְּסִכַּת יָרֵחַ בְּדִיּוּק בְּאֶמְצַע הֶחָזֶה
,מְנִיפָה זְרוֹעוֹת, מַסְגִּירָה אוֹתָן לַשְּׁחָפִים
חוֹמֶקֶת בֵּין הַמְּזָחִים רָצָה בִּרְצִיפֵי אֶבֶן רוֹדֶפֶת אוֹתָךְ
הַמַּיִם נָחוּ כְּשֶׁאַיֶּלֶת הַשַּׁחַר וְנַעֲרָה
צָנְחוּ לְכָל עֵבֶר בָּאֲוִיר
Crumbs
Translated by Joanna Chen
With a scarf, because it grows cold at dusk, especially on the beach,
dress unbuttoned, held together by a moon-shaped pin precisely in the middle of the chest
raising arms, exposing them to seagulls,
slipping away between the piers running along stone platforms chasing you
The water resting when the morning star and a girl
fall, scattering
through the air
about the author
