פירורים

Hadassa Tal

,בְּצָעִיף, מִפְּנֵי שֶׁקָּרִיר לִפְנוֹת עֶרֶב בְּעִקָּר עַל חוֹף הַיָּם

,הַשִּׂמְלָה לֹא רְכוּסָה, רַק פְּרוּפָה בְּסִכַּת יָרֵחַ בְּדִיּוּק בְּאֶמְצַע הֶחָזֶה

,מְנִיפָה זְרוֹעוֹת, מַסְגִּירָה אוֹתָן לַשְּׁחָפִים

חוֹמֶקֶת בֵּין הַמְּזָחִים רָצָה בִּרְצִיפֵי אֶבֶן רוֹדֶפֶת אוֹתָךְ

 

הַמַּיִם נָחוּ כְּשֶׁאַיֶּלֶת הַשַּׁחַר וְנַעֲרָה

צָנְחוּ לְכָל עֵבֶר בָּאֲוִיר

Crumbs

Translated by Joanna Chen

With a scarf, because it grows cold at dusk, especially on the beach,

dress unbuttoned, held together by a moon-shaped pin precisely in the middle of the chest

raising arms, exposing them to seagulls,

slipping away between the piers running along stone platforms chasing you

 

The water resting when the morning star and a girl

fall, scattering

through the air

about the author